אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.
טוען הנאשם בבית המשפט כי עצר בקו העצירה בכיוון נסיעתו, וככל הנראה, חלה טעות במה שראה השוטר, עורך הדו"ח.
הנאשם טען טענה זו, על אתר, ובתגובתו כרשומה בתרשומת השוטר, ת/1, מסר הנאשם: "אני עצרתי, חד משמעית , אני עצרתי".
השאלה שעל בית המשפט לשאול, האם ישנה אפשרות שאכן טעה השוטר במה שסבר שראה.
כדי להחליט בשאלה זו, על בית המשפט לוודא מהו מקום עמידתו של השוטר, ובהמשך לכך, לבחון האם ממקום עמידה זה, ישנה מגבלת שדה ראיה, היכולה לגרום לטעות כלשהי בתצפיתו של השוטר.
הנאשם הגיש שלל תמונות, ומהם ניתן להתרשם כי קיימת מגבלה בשדה הראיה מכיוונו של השוטר, מכיוון הגעת רכבו של הנאשם.
חלוקים הצדדים בשאלת מקום עמידתו של השוטר, כאשר השוטר סימן בתמונה נ/1, את מקום עמידתו, וטוען הוא כי ממקום זה, אין מגבלת שדה ראיה.
טוען הנאשם, כי השוטר לא עמד במקום זה, אלא עמד בצמוד למדרכה, ממקום זה, קיימת מגבלת שדה ראיה.
השוטר, איננו זוכר ואיננו יכול לזכור, היום, את אשר אירע ביום 20.7.10, והשוטר אף העיד על כך.
מכאן, שאין בפנינו אלא את תרשומתו של השוטר, כדי להסיק מהו מקום עמידתו.
השוטר בתרשומתו לא מציין כל פרט באשר למקום עמידתו מלבד התיאור הלקוני "בהיותי עומד סטטי עם הפנים לדרום".
השוטר אף ערך סקיצה, ת/2, ואולם, מאחר ובסקיצה האמורה, משורטט השוטר במרחק הנראה די ניכר מהצומת, ובצמוד למדרכה, התנער השוטר מהאפשרות להסיק במדויק מהסקיצה, מהו מקום עמידתו, ומסר כי אין מדובר בשרטוט בקנה מידה .
מכאן, ניתן להסיק, שאם המתואר בת/2, קרוב למציאות, הרי יש בכך כדי לתמוך משמעותית בגרסת הנאשם, ואם כבקשת השוטר, לא ניתן להסתמך על המתואר בת/2, הרי אין בפנינו כל תרשומת של השוטר, מיום האירוע, המתייחסת למקום עמידתו.
לפיכך, לא ניתן לקבוע כי אכן השוטר עמד במקום המסומן א', בנ/1, כפי שציין לראשונה היום.
כמפורט לעיל, מקום עמידת שוטר ולו באופן משוער, הינה משמעותית ביותר בדו"חות כגון אלו, ודי אם היה השוטר מציין בתרשומתו, את מרחקו המשוער מהצומת, ומרחקו המשוער מהמדרכה, כדי להפריך או לאשר את גרסת הנאשם.
תרשומת השוטר חסרה בנקודה זו, ועל כן, אין בראיות התביעה כדי לשלול את גרסתו של הנאשם.
משהתעורר בליבי הספק, בצירוף הכחשתו הראשונית הגורפת והחד משמעית של הנאשם, אין לי אלא לזכותו מהמיוחס לו.
<#14#>
ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"ב, 03/10/2011 במעמד הנוכחים.